טיפול קצר מועד אינטגרטיבי בהפרעות  בחרדה

אנו מציעים במכון הממוקם במרכז תל אביב - טיפול פסיכולוגי משולב וממוקד ומוגבל בזמן במגוון הפרעות חרדה למתבגרים ומבוגרים (כ-10-14 מפגשים) בתעריף מוזל. הטיפול מיועד לסובלים מחרדה כללית, התקפי פאניקה ("התקפי חרדה") או חרדות ספציפיות (כגון, חרדה גופנית, חרדה חברתית וחרדת בחינות), וכן מחשבות אובססיביות והתנהגויות כפייתיות (OCD). הטיפול מבוצע על-ידי פסיכולוגים המתמחים בתחום, מבוסס על עקרונות הגישה הקוגניטיבית-התנהגותית ונשען על מחקר עדכני בתחום. מטרת הטיפול לעזור למטופל להכיר את הפרעת החרדה ממנה הוא סובל, לפתח כלים יעילים להתמודדות עמה ולצמצם את הפגיעה שלה באיכות חייו. 

 

 

לפרטים נוספים: 

מוקד שדות – 052-6405776

או במייל: mokedsadot@gmail.com

 

 

למידע  נוסף בנושא:

מהן הפרעות חרדה

מהו טיפול קוגנטיבי התנהגותי

מהם הדגשים בתהליך הטיפולי

מהו הבנה הטיפול בהפרעות חרדה

מהו טיפול אינטגרטיבי בחרדה

 

 

מהן הפרעות חרדה?

 

פחד הוא תגובה טבעית, רגשית ופיזיולוגית, המופיעה אצל בני אדם ובעלי חיים כתוצאה מחשיפה לגירוי חיצוני מסוכן או מאיים. חרדה היא תחושה דמויות פחד, המופיעה ללא סיבה ממשית או מוצדקת, ומהווה הכללת-יתר של  תופעת הפחד האוניברסלית. המשותף לחרדה ולפחד, הן התופעות הגופניות, הרגשיות והמחשבתיות. עם זאת, השוני ביניהן טמון בסיבה לתגובה. לתגובת פחד, תפקיד ברור של הגנה עצמית. לתגובת החרדה תפקיד שאיננו ברור לעין ושקשה להבינו.

 

הפרעות חרדה הינן  שכיחות ביותר באוכלוסייה ומהוות סיבה מרכזית לפנייה לטיפול פסיכולוגי. לכן, הבנת החרדה בצורה זו או אחרת מהווה את הבסיס למרבית הגישות הפסיכולוגיות השונות. הגישה הקוגניטיבית תבין את החרדה כתופעה נלמדת על בסיס ביולוגי-גנטי ואת ההתנהגויות הנגזרות ממנה כתגובות נלמדות למצב נתון; כאשר חלק מהתנהגויות יוסברו כתגובות הימנעות כנגד חרדה.

 

החרדה על ביטוייה הרבים: מתח, פחד, אי נעימות, מועקה בחזה, פרפרים בבטן, אי שקט פסיכומוטורי, הפרעות בשינה ותופעות רבות אחרות, שונות ולעיתים אף משונות; מהווה מרכיב מרכזי בחיינו הנפשיים ולכן קיימת חשיבות רבה להבנה ולהתמודדות איתה בחיי היומיום.  

 

מהו טיפול קוגניטיבי- התנהגותי?

 

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (Cognitive Behavioral Therapy- CBT) הוא טיפול פסיכולוגי המבוסס על שילוב של רעיונות וגישות מהטיפול ההתנהגותי והטיפול הקוגניטיבי.

 

המרכיב ההתנהגותי בטיפול מבוסס על התפיסה שקושי נפשי נגרם מתוך דפוסי התנהגות, או הרגלים, לא יעילים שנלמדו במהלך החיים. לכן, מטרת הטיפול היא שינוי דפוסי ההתנהגות של המטופל ותרגול התנהגויות חדשות, על בסיס עקרונות למידה.

המרכיב הקוגניטיבי בטיפול מבוסס על הטענה שבני אדם לא סובלים מהמציאות עצמה, אלא מתפיסתם את המציאות ומהגישה שלהם אליה (התיווך הקוגניטיבי – מחשבות, אמונות, פרשנויות). המשמעות שמייחסים לאירועים מציאותיים היא שקובעת את התגובה הרגשית ומשפיעה על ההתנהגות. לכן, בטיפול יש ניסיון לחקור, לזהות ולשנות את המתווך הקוגניטיבי - ואז תשתנה גם התגובה לאירועים במציאות (רגשות, התנהגויות) ונוכל להפחית את הסבל הרגשי.

 

הטיפול המשולב (קוגניטיבי-התנהגותי) הוכח כיעיל במחקרים רבים, בפרט בטיפול בהפרעות חרדה שונות, בדיכאון ובהפרעות אכילה.

 

מהם הדגשים בתהליך הטיפולי?

 

1. התמקדות- הגדרה ספציפית של מטרת הטיפול והתערבות ממוקדת בנושא המוגדר. לא מתעלמים מאספקטים נוספים מחיי האדם, אבל יש מאמץ לשמור על מיקוד. 

2. שיתופיות- עבודה המבוססת על מעורבות, אקטיביות ושיתוף פעולה של המטופל והמטפל אל מול הבעיה.

3. טיפול מוגבל בזמן- ישנו קצב מסוים שבו רוצים להשיג התקדמות, התהליך הינו מובנה חלקית, ומרכיב הזמן מוגדר מראש ונלקח בחשבון.

4. בחינה אמפירית – הערכה של מהלך ותוצאות ההתערבות לאורך הטיפול, כולל שימוש בכלים מדעיים, ובהתאם למטרות שהוגדרו בתחילתו.  

 

מהו מבנה הטיפול בהפרעת חרדה?

 

תחילת הטיפול:

 

  • • אבחון - בתחילת הטיפול מתבצע תהליך של איסוף אינפורמציה מהמטופל לגבי טבע הבעיה והתפתחות הסימפטומים. איסוף המידע יוביל לאבחנה ספציפית וממנה תגזר תכנית הטיפול.

  • • הסבר פסיכולוגי-חינוכי – בשלב השני ניתן הסבר מפורט על מהות הבעיה, האופן בו התפתחה והאופן בו היא משתמרת. בשלב זה תגובש תכנית הטיפול - פיתוח רשימת מטרות משותפות לטיפול עם המטופל והאופן בו הן יושגו. 

 

מהלך הטיפול מבוסס על עבודה בשלושת הצירים העיקריים המאפיינים הפרעת חרדה:

 

  • • עבודה פיזיולוגית  להורדת רמת העוררות האוטונומית : טיפול במאפיינים הגופניים של תחושת חרדה, במטרה להוריד את שכיחות החרדה ועוצמתה. למידה של מגוון טכניקות גופניות – תרגול נשימתי, הרפיה שרירית מתקדמת, טכניקות מדיטטיביות ודמיון מודרך.

  • • עבודה קוגניטיבית למניעת התעצמות החרדה דרך מחשבות בלתי תפקודיות: זיהוי המחשבות אוטומטיות, האמונות והעמדות, ההנחות והציפיות הסמויות, הייחוסים לעצמי ולאחרים והסכמות הבסיסיות – התורמים להתפתחות החרדה. חינוך איך "לחיות עם החרדה", עבודה על מיקוד הקשב והסחת דעת, והחלפת היגדים עצמיים קטסטרופליים ב"היגדי התמודדות".

  • • עבודה התנהגותית לשם החלפת נטייה להימנעות בחשיפה: הרעיון הבסיסי הוא שכדי להפטר מפחד מסוים עליך להיחשף אליו בצורה מבוקרת, הדרגתית וממושכת ("סולם חשיפה"). החשיפה החוזרת והשליטה בחרדה מביאות לשיפור סימפטומטי, וכתוצאה מכך לשינוי בתפיסת המסוגלות ובדימוי העצמי. אלו מייצרים בהדרגה דפוסי חיים של מעגלי התמודדות מתרחבים במקום הימנעות. 

 

יש לציין, כי במהלך הטיפול נעשה שימוש רב במטלות בית-  תרגול ואימון "בעולם האמיתי" של המיומנויות הפיזיולוגיות, הקוגניטיביות או ההתנהגותיות שנלמדו במהלך הפגישות הטיפוליות. 

 

סיום הטיפול:

 

  • • הערכת יעילות ההתערבות בעזרת סולמות מדידה אובייקטיביים, תצפיות התנהגותיות ודיווחים סובייקטיביים.

  • • הכנת "ארגז כלים", ו- relapse prevention– סיכום משותף של מהלך הטיפול, וחזרה על כל הכלים שנרכשו במהלכו. בסיום יקבעו מפגשי מעקב לליווי המטופל ותמיכה בהמשך הטיפול העצמי.

 

מהו טיפול אינטגרטיבי בחרדה?

 

הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי נמצא במחקר כשיטת הטיפול המתאימה ביותר עבור הפרעות חרדה. עם זאת, הוא במקרים רבים לא מספק. ברקע של הפרעת החרדה פעמים רבות ניתן לזהות היסטוריה משפחתית ודינמיקה אישיותית ספציפית שהובילה להתפתחות ההפרעה. בכדי להשיג שינוי שיהיה יציב ומתמשך, לא פעם יש צורך בהגעה לתובנות מעמיקות יותר לגבי הרקע האישי והנסיבות הספציפיות שהובילו למצב כיום. חקירה זו מרחיבה את הטיפול ומבססת אותו, ומשלימה את העבודה על הסבל "כאן ועכשיו". 

 

בנוסף, המטופל הסובל מהפרעת חרדה מגיע לרוב לטיפול במצב של תשישות, בלבול ועצבות, וזקוק להכלה ואמפתיה מצד המטפל למצבו. הסתפקות בטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי הממוקד בלבד לא תשאיר למטופל מקום לפרוק את העובר עליו, ולקבל אוזן קשבת ותחושת הבנה, אהדה ותמיכה להתמודדות המורכבת שלו. שיח כזה מסייע למטופל לחזק את עצמו באופן כללי, מעבר להתמודדות עם ההפרעה הספציפית.. 

יתר על כן, אנשים שסובלים מהפרעת חרדה במקרים רבים מדווחים על סימפטומים נוספים הפוגעים בתפקודם, בעיקר קשיים חברתיים, העדר תמיכה בקשרים קרובים, תנודות במצבי-רוח ורגישות יתר, דימוי עצמי נמוך וקושי בהשגת מטרות והתקדמות בחיים. לכן, חשוב שהטיפול הפסיכולוגי יעסוק במידת הצורך גם בנושאים האלו. כך, העבודה שנעשית בתחומים השונים בחיי המטופל תביא לשיפור ביכולתו להתמודד עם הפרעת החרדה, בעוד שהשיפור בהתמודדות עם הפרעת החרדה יוביל בתורו להקלה בתחומים אחרים בחיים. 

 

 

לקריאה נוספת בנושא חרדה:

 

 
 
 
 
 
צור קשר

שם *

אימייל *

נושא

הודעה

Thanks! Message sent.